פארק הקיץ קפא, בפארק הקיץ קונצרט
אף אחד לא ישמע, וחבל באמת
הנגנים מכוסים בשלג
כצמר-גפן סמיך השלג
והסונטה אינה נשמעת כמעט...
כזכוכית על זכוכית מצלצל הכינור
החצוצרה לשפתיים קפאה, מרוב קור
אך הוא נשמע בכל תו הקייץ
קורא לבוא אחריו הקייץ
והסונטה אינה נשמעת כמעט...
כלהקת ציפורים ממריאה שוב ושוב
ונופלת לארץ כשלג רטוב
לא בשביל מישהו
בעינהם בוער להט בלתי מובן
לנו נותר לשקר, כי לעזור לא ניתן
ואני שם פונה הצידה
שם עובר ומביט הצידה
והסונטה אינה נשמעת כמעט...
